Eirouvine
Daf 52b
משנה: הַנוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּבֵית שַׁעַר בְּאֶכְסֶדְרָה וּמַרְפֶּסֶת אֵינוֹ עֵירוּב וְהַדָּר שָׁם אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו. בְּבֵית הַתֶּבֶן בְּבֵית הַבָּקָר בְּבֵית הָעֵצִים בְּבֵית הָאוֹצָרוֹת הֲרֵי זֶה עֵירוּב וְהַדָּר שָׁם אוֹסֵר עָלָיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם תְּפוּסַת יָד שֶׁל בַעַל הַבַּיִת אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו:
Traduction
Si l’on place l’eruv des cours sur une poterne (182)Selon J. Lévy: place devant la porte intérieure (seuil)., ou une avant-cour, exedra, ou une galerie, il reste sans valeur; et si quelqu’un y demeure accidentellement, sa présence ne servira pas à interdire la cour. Si on le place dans le magasin de paille, ou à l’étable ou dans l’emplacement du bois, ou au grenier du blé, l’eruv sera valable; et si par hasard on y séjour, on cause ainsi l’interdit. R. Juda dit: si le propriétaire s’y est réservé une place pour déposer ses outils, le séjour provisoire ne pourra pas l’en priver.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הנותן את עירובו בבית שער. עירובי חצירות שנתנו בבית שער והוא מקום סמוך לשער החצר ולפני הבתים שיושב שם השומר למנוע רגלי הרבים מחצר או נתנו באכסדרא או במרפסת שלפני הבתים דכל אלו אינן מקום דירה לפיכך אינו עירוב דעירוב במקום דירה בעי':
והדר שם אינו אוסר עליו. אינו אוסר על בני החצר ובבית שער אם הוא של רבים אינו אוסר דכיון שרבים דורסין בו אינו מקום מיוחד ולאו דירה היא אבל אם הוא בית שער של יחיד כגון שני בתים זה לפנים מזה בחצר דהחיצון הוא בית שער של יחיד הואיל ואין רבים דורסין בו אלא יחיד אוסר עליו עד שיתן עירובו אבל לענין הנחת העירוב אפילו בבית שער של יחיד אינו עירוב משום דמיהת יש להיחיד דריסה עליו ובהנחת העירוב מקום מיוחד לרשותו בלבד הוא דבעינן:
בבית התבן וכו'. שהשאיל לו בעל החצר מקום לאלו ה''ז עירוב וכו':
אם יש שם תפיסת יד של בעה''ב. שהניח הבעה''ב לעצמו מקום שם להניח כליו להצניען אינו אוסר עליו זה שהוא דר שם לפי שכשיש להבעה''ב תפיסת יד שם חשיבו הני כאורחים לגביה דבעה''ב ואינם אוסרין על הבעה''ב ודוקא שהניח שם הבעה''ב דבר שאסור לטלטל בשבת כגון טבל ועששיות וכיוצא בהן אבל אם הן מדברים הנטלין בשבת הואיל ואפשר שיוציאם היום ולא ישאר שם תפיסת יד הרי אלו אוסרין עליו עד שיערבו וכן הלכה:
הלכה: פיס'. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הָדָא דְאַתָּ מַר בְּבֵית שַׁעַר שֶׁלְיָחִיד. אֲבָל בְּבֵית שַׁעַר שֶׁלְרַבִּים הֲרֵי זֶה עֵירובּ וְהַדָּר שָׁם אוֹסֵר עָלֶיךָ.
Traduction
R. Juda dit au nom de Rav: l’avis de la Mishna, interdisant un eruv placé sur une poterne, s’applique à celle d’un particulier, non à celle qui est publique (183)Cf. ci-dessus, (5, 6); en raison de la fréquentation d’un tel passage, il sera bien gardé et pourra servir de dépôt, ainsi que le séjour d’un habitant provoque pour autrui l’interdit de cette place (constituant alors un domaine à part).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאת אמר בבית שער של יחיד וכו'. כדקאמר לעיל פרק הדר בהלכה ה':
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה 52b הִיא מַתְנִיתָה. פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה אֲפִילוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר מוּתָּר. אַרְבָּעָה אֲפִילוּ פָחוּת מֵעֶשֶׂר אָסוּר. אֶלָּא אֲנָן קַייָמִין מִשְּׁלֹשָׁה עַד אַרְבָּעָה.
Traduction
–R. Jérémie dit au nom de R. Samuel b. R. Isaac: lorsque la Mishna dit qu’une pierre haute de 10 p. appartient à la galerie, c’est qu’elle sera large de 3 à 4 p.; mais si elle a moins de 3 p. de largeur, eut-elle plus de 10 en hauteur, il sera permis aux gens de la cour de s’en servir (c’est un endroit nul); si elle a plus de 4 p. de large, eut-elle moins de 10 p. en hauteur, elle reste interdite: il faut qu’elle ait plus de 3 p. et moins de 4.
Pnei Moshe non traduit
משלשה ועד ארבעה היא מתניתא. מילתא באנפי נפשה היא ואדקתני איזו היא סמוכה כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים קאי דמפרש לה היינו שהוא יותר מג' ועד ארבעה שאם היא סמוכה למרפסת פחות מג' אפי' הוא יותר מעשר במשך הגובה מן המרפסת מותר בני המרפסת להשתמש בה דכל פחות מג' כלבוד דמי וכאילו דבוק למרפסת ורשות אחת היא ואם רחוקה ארבעה אפי' המרפסת פחות מעשר במשך הגובה ממנה אסור דמופלגת היא אלא כן אנן קיימין שהיא סמוכה מיותר (או) מג' ועד ד' ולא ד' בכלל:
כְּשֶׁאֵין שָׁם תִּקְרָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם תִּקְרָה אֲפִילוּ גָבוֹהַּ כַּמָּה שֶׁלְּתַחְתּוֹנִים הִיא. אָמַר רִבִּי. בְּשֶׁאֵין שָׁם נֶקֶב. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם נֶקֵב מִשְׁתַּמֵּשׁ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב.
Traduction
L’adjonction a lieu si l’endroit n’est pas couvert par un plafond; mais, s’il y en a un, quelque grande que soit la hauteur de la pierre, on la compte comme au niveau du sol. De plus, l’adjonction à la galerie a lieu si la pierre n’est pas pourvue de trou (ou cavité); mais s’il y en a, les habitants de la cour peuvent en tirer parti, et il sera défendu d’en profiter sans un eruv préalable.
Pnei Moshe non traduit
בשאין שם תקרה. שאין כיסוי מתקרה על פי הבור אבל אם יש מכסה על פני הבור אפי' גבוה כמה מהחצר של תחתיני' בני החצר היא ולא למרפסת משום שבני החצר יכולין להשתמש בו ע''י שיפתחו ויסירו הכיסוי אבל בני המרפסת אין יכולין להשתמש מלמעלה מפני שהוא מכוסה וצריכין הן לירד ולפתוח והוי להו תשמישן בקשה:
בשאין שם נקב. והא דאמרן שאם תקרה על גביו של תחתונים היא בשאין שם נקב בהתקרה אבל אם יש שם נקב יכולין בני המרפסת להשתמש למעלה דרך הנקב בבור והדר דינא אם היא גבוה עשרה וסמוכה הרי היא למרפסת:
Eirouvine
Daf 53a
משנה: בּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצְרוֹת אֵין מְמַלִּין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִתּוֹךְ אוֹגְנוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִלְמַטָּן וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִלְמַעְלָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא תְהֵא מְחִיצָה גְּדוֹלָה מִן הַכּוֹתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן:
Traduction
D’une citerne sise entre 2 cours, on ne doit pas puiser le samedi, à moins d’avoir érigé une séparation haute de 10 palmes, soit au-dessus du sol, soit à la profondeur dans l’eau, soit au fond du bassin. R. Simon b. Gamliel dit: selon Shammaï, il s’agit d’une séparation en bas (dans l’eau); selon Hillel, d’en haut (au sol). R. Juda dit: une séparation n’aura pas plus d’effet qu’un mur entre 2 cours (inutile donc qu’elle aille au fond du bassin).
Pnei Moshe non traduit
מתני' בור שבין שתי חצירות. תחת עובי הכותל המפסיק בין החצירות והבור חציו בזו וחציו בזו:
אין ממלאין הימנו בשבת. לפי שכל אחד ממלא מרשות חבירו והן לא עירבו זה עם זה:
אא''כ עשו לו. לבור מחיצה גבוה י':
בין מלמטה בין מתוך אוגנו. מתוך אוגנו היינו מלמעלה והוא שהיו תשעה טפחים של המחיצה למעלה מן המים וטפח אחד יורד בתוך המים ובין מלמטה שהיתה המחיצה בתוך המים וטפח אחד יוצא למעלה מן המים כדי שתהא ניכרת רשות זו מובדלת מרשות זו:
לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן. שמפסיק בין החצירות על פני הבור ואע''פ שאינו נכנס לתוך אוגנו ואין הלכה כרבי יהודה:
משנה: הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת בְּעִיר אַחֶרֶת אֶחָד נָכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה אוֹסֵר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ אוֹסֵר. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר נָכְרִי אוֹסֵר יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹסֵר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לָבוֹא בַשַּׁבָּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ הִנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת אֵצֶל בִּתּוֹ בְּאוֹתוֹ הָעִיר אֵינוֹ אוֹסֵר שֶׁכְּבָר הִסִּיעַ מִלִּבּוֹ:
Traduction
Celui qui, abandonnant sa maison, va dans une autre ville y passer le samedi, que ce soit un païen ou un israélite, provoque l’interdit de sa maison aux autres, en cas de défaut d’eruv. Tel est l’avis de R. Meir; selon R. Juda, ce n’est pas interdit. R. Yossé dit: si c’est un païen, la maison sera interdite, mais non si elle est à un Israélite, parce que ce dernier n’a pas l’habitude de rentrer le samedi. R. Simon dit:eut-on laissé sa maison pour aller séjourner le samedi auprès de sa fille dans la même ville, l’accès ne sera pas interdit; car, dans sa pensée, le propriétaire y a renoncé pour ce jour.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המניח את ביתו. אחד מבני חצר שהניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת:
ה''ז אוסר דברי ר''מ. דקסבר דירה בלא בעלים שמה דירה ורבי יהודה ס''ל לאו שמה דירה:
נכרי אוסר. שמא יבא בשבת והלכה כרבי יוסי. רבי שמעון מוסיף וס''ל שאפילו הלך לשבות באותה העיר אצל בתו וסמוך לחצירו אם הסיע את לבו מביתו ואין דעתו לחזור לביתו בשבת ה''ז אין אוסר עליהן וכשהולך לשבות אצל בתו מסתמא הוא כך להכי נקט שכבר הסיע מלבו והלכה כר''ש:
הלכה: פיס'. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִין. דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה מְשׁוּקַעַת בַּמַּיִם לְשַׁלְשֵׁל דְּלִי. וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אֶחָד. שִׁיעֲרוּ לוֹמַר. אֵין הַדְּלִי הוֹלֵךְ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים. רִבִּי טֶבֶלַאי בְשֵׁם רַב. אֵין חוּרְבָה לַמַּיִם. הָיָה שָׁם תִּקְרָה. רוֹאֶה אַתָּה כִּילּוּ יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת. הָיָה שָׁם אֲמֶלַתְרָה. אַתּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת.
Traduction
Le motif de l’avis particulier de chacun de ces rabbins fait l’objet d’une discussion: selon R. Jacob au nom de R. Josué b. Levi, il faut que la séparation pénètre dans l’eau entre les 2 propriétés, de façon à faire descendre le seau le long de cette clôture. Mais n’arrive-t-il pas ainsi que, d’une propriété, l’on arrive à pénétrer dans la seconde par le seau (qui, sous l’eau, passera à l’autre côté du mur)? Ce n’est pas à craindre, fut-il répondu, car les sages ont mesuré que le seau ne descend pas au-delà de 4 palmes (sans guère sortir de sa propriété). Selon R. Tablaï au nom de Rav, au contraire, il n’est pas nécessaire que le mur pénètre dans l’eau; il suffit qu’il la touche. Si au-dessus de la citerne il y a un plafond, on suppose qu’il descend et clôt la citerne, sans nécessiter de séparation, et il en est de même d’un rebord en treillis melaqron.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מיליהון דרבנן פליגין. כלומר אשכחן דפליגין בפירושא דמחיצה דמתני' ובהיתירה והן ריב''ל ורב דלקמן דלריב''ל צריך שתהא המחיצה משוקעת במים כמלא דלי ומשלשל הדלי למלאות במקום המחיצה:
ופריך ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. שהרי א''א שלא ילך הדלי תחת המחיצה ולצד חצר האחרת ואכתי משתמש ברשות חבירו ומשני שיערו חכמים לומר שאין הדלי מהלך ממקום שממלא בו יותר מארבעה טפחים וכשהמחיצה רחבה ד' טפחים תו לא חיישינן למידי:
ר' טבלאי בשם רב אין חורבה למים. כלומר דרב הוא דפליג אדריב''ל וס''ל שא''צ שתהא המחיצה משוקעת במים אלא אף על פי שהיא תלויה ונראית כחורבה ואינה שלימה שאינה נוגעת במים מותר לפי שקל הוא שהקילו חכמים במים א''נ אין חורבה למים אין דין חורבה גבי מים לפי שבחורבה לא התירו לטלטל ע''י מחיצה תלויה ובמים התירו והיינו הך ומפני שאיסור טילטול במים אינן אלא מדבריהם הקילו בהן:
היה שם תקרה. על פני המים רואין אותה כאילו יורדת וסותמת וכן אם היה שם אמלתרא והוא דף מצוייר ואף על פי שאינו רחב כמו התקרה:
הלכה: פיס'. הָדָא הִיא דְרִבִּי מֵאִיר. דְרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַבַּיִת הַנָּעוּל אוֹסֵר. יָכוֹל לָבוֹא עַל יְדֵי עֵירוּב וְעָבַר וּבָא. מַר עוּקְבָּן בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי (שִׁמָעוֹן) [מֵאִיר].
Traduction
L’opinion de R. Meir est conforme à ce qu’il dit plus haut (7, 5): une maison close, quoiqu’inhabitée, provoque l’interdit pour autrui. Puisqu’il peut donc venir en ayant posé l’eruv, quelle sera la règle en cas de fait accompli et que cet israélite est venu? Est-ce interdit, ou non? Mar Ouqban dit au nom de Rav que l’avis de R. Meir sert de règle, que l’interdit s’applique à tous.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא היא דר''מ דר''מ אומר בית הנעול אוסר. כלומר היינו הא דאמרינן בפ' דלעיל בסוף הלכה ד' ודלא כר''מ דאמר בית הנעול אוסר והדא היא דאשכחן דס''ל לר''מ הכי דקסבר דירה אף בלא בעלים שמה דירה ואפילו נעל את ביתו והלך לו אוסר:
יכול לבא ע''י עירובו ועבר ובא. טעמיה דרבי מאיר מפרש דס''ל אף ישראל אוסר וקס''ד משום דס''ל בית נעול אוסר וכדבעי למימר מעיקרא הדא היא דרבי מאיר וכו' וקאמר לא היא דלא תיפשיט מיניה מידי דאיכא למימר דהיינו טעמיה שאפשר שיכול לבא ע''י עירוב שהניח מאתמול א''נ עבר ובא בשבת והלכך אפילו ישראל אוסר ולעולם אף ר''מ ס''ל דדירה בלא בעלים לאו שמה דירה:
מִיחְלַף שִׁיטַּת רִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן אָמַר. רִבִּי יוּדָן פּוֹטֵר בַּמַּיִם. שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ: וָכָא אָמַר הָכֵין.
Traduction
R. Juda paraît se contredire: Il dit ailleurs (185)(Betsa 5, 4). qu’il est permis de transporter l’eau en tout lieu, parce qu’elle n’a pas de consistance, tandis qu’il dit ici qu’une séparation n’aura pas plus d’effet qu’un mur, ce qui semble indiquer qu’il faut du moins une clôture quelconque pour distinguer l’eau du voisin occupant un espace réel?
Pnei Moshe non traduit
מיחלף שיטת רבי יהודה תמן אמר. בפ''ה דביצה גבי האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש וקס''ד השתא דטעמא דר''י התם לאו משום דבליעי בעיסה ובטולי מיבטלי אלא דה''ק מים אין בהן ממש בכל מקום לפי שהן נדין והולכין ולא שייך קניית שביתה אצליהן אלא כל אדם מותר להוליכן לרגלי מקום שהוא הולך ומכיון דס''ל כן לענין קניית שביתה ה''ה דנימא נמי הכא דהואיל דניידי ואזלו לא תהני המחיצה דמ''מ עריבי מיא תחתיה והוי כממלא מרשות חבירו וקשיא על הא דקאמר רבי יהודה במתני' לא תהא וכו' דמשמע שאפילו הכותל שביניהן סגי למיחשב הפסק בין הרשויות ואמאי הא לדידיה מים אין בהן ממש למיחשבינהו כקביעי ומופסקין מחמת המחיצה:
דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. אֲפִילוּ יָתֵד לִתְלוֹת בּוֹ מִנְעָלוֹ. רִבִּי בָּא בַּר חִינְנָא אָמַר. אֲפִילוּ נְשָׁתוֹת אֲפִילוּ טַבֻּלָה. רַב אָמַר. וּבִלְבַד דָּבָר הַנִּיטֵּל בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי בָּא. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לוּל שֶׁלְתַּרְנְגוֹלִין לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ. נִכְנָס שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתוֹ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַב. אָמַר. כֵּיוָן שֶׁזְּקוּק לִיתֵּן לִפְנֵיהֶן מַיִם כְּמִי שֶׁהוּא דָּבָר הַנִּיטֵּל בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן סָֽלְקוֹן לְעַכְבָּרִי וְסָֽמְכוֹן עַל הָדָא דְרִבִּי יַנַּאי. חִזְקִיָּה 53a לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי חִייָה רִבִּי אַסִּי וְרִבִּי אַמִּי סָֽלְקוֹן לְעַכְבָּרִי וְשָֽׁמְעוּן מִן דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה.
Traduction
Chez R. Yanaï on a dit: le maître eut-il seulement fixé un clou aux parois pour y pendre son manteau, c’est une prise de possession provoquant l’interdit d’accès; R. Aba b. Hinena dit qu’il suffit pour cela d’avoir posé un couvercle, ou une planche (tabula). Toutefois, ajoute Rav, pour cette prise de possession, il faut encore qu’un tel objet soit susceptible d’être transporté le samedi. R. Aba raconte que quelqu’un possédait un poulailler situé au delà de l’intérieur de la maison de son voisin, où il pouvait arriver sans demander la permission du maître de maison. On soumit ce cas à Rav, afin de savoir par lui si, en raison de l’interdit de prendre les poules en ce jour, la présence du maître de cette maison fait défendre l’accès, ou non: puisqu’il est forcé d’entrer là, dit Rav, pour donner de l’eau aux poules, c’est comme s’il s’agissait d’un objet transportable le samedi, et l’accès sera permis. R. Jacob dit au nom de Samuel: les disciples de R. Yohanan se rendirent à Akbara et se basèrent sur l’avis exprimé par R. Yanaï (que l’opinion de R. Juda, dans notre Mishna, sert de règle). Hiskia expose ce même fait différemment et dit qu’au lieu de fixer une telle décision pour un cas spécial, R. Hiya, R. Assé et R. Amé s’étaient rendus à Akbara et ont appris par l’école de R. Yanaï que l’avis de R. Juda sert de règle. –
Pnei Moshe non traduit
אפילו. הניח הבעל הבית שם יתד לתלות בה מנעלו נמי מיקרי תפיסת יד:
אפי' נשתות. כסויי הכלים ודוגמתו בפרק טרף בקלפי בכל יום לא היה לו נשתוק והוא הכיסוי ואפי' טבלא אחת מיקרי תפיסת יד א''נ על בית התבן ובית העצים קאי שאם השאיל לו בעל החצר להניח שם תבן או עצים ה''ז כמקום דירה ואוסר עליו ועלה תאמר אפי' השאיל לו מקום לתקוע יתד וכו' ואפי' נשתות ואפי' טבלא. והשתא שייך שפיר הא דרב אמר והוא שיהא דבר הניטל בשבת ויכול זה להשתמש בו היום והוי כדר שם:
אתא עובדא קומי רב. אם זה הוי כמו יש לו רשות לבא בשבת אע''פ שעכשיו נכנס שלא ברשות ואמר להן מכיון שהוא זקוק ליכנס שם וליתן מים לפני התרנגולים כמו שהוא דבר הניטל בשבת והרי רשות לו שם ואוסר על הבעל הבית עד שיערבו:
לעכבר. שם מקום:
וסמכין על הדא דר' ינאי. דלקמן:
לא אמר כן. שסמכו עליו בלבד להוראת שעה בהא דפוסק כר יהודה אלא כך היו דר''ח וכו' סלקין לעכברי ושמעו מדבית רבי ינאי שקבעו להלכה כר' יהודה דמתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source